לאחרונה אני צופה בהרבה סרטונים של קואצ'רים שמציפים מכל עבר את הרשת (מטעמים מקצועיים ולא מטעמי התעניינות בתוכן..). האמת המרה היא שהקואצ'רים לא לבד, וכמעט כל בעל מקצוע שפקד את אחד הקורסים בסגנון "השיטה שתהפוך אותך למיליונר" משתמש ברעיון הלידה מחדש. כלומר אותו סיפור שבו המציג חווה תקופת שפל קשה עד לרגע מכונן אחד שגרם לו לחיות מחדש בהצלחה מדהימה. מטרת המאמר היא להראות שימוש ברעיון דתי ויישומו כהליך פסיכולוגי. כמובן, שאין לי מטרה לפגוע בקואצ'ר זה או אחר, אלא רק לבחון לעומק את השימוש שהם עושים במטאפורת ה"לידה מחדש".
"כמה זמן אני קואצ'ר? חצי שנה, אבל זה הולך מדהים" – פרסומת לבנק בינלאומי (סליחה ומחילה שהדוגמא היא פרסומת לבנק):
הסיפור תמיד חוזר על עצמו בדרך זו או אחרת – משהו כמו "בגיל 40 חטפתי התקף לב, וכשהתאוששתי ממנו הפכתי להיות אצן מופלא". "אבדתי את כל הרכוש, הפסדתי את כל הכסף ופתאום הבנתי ששגיתי ובהמון עבודה ולמידה הפכתי למיליונר ועכשיו אני חולק איתכם את הידע".
ואם מדובר במטפלת בחרדות: "שנים פחדתי מאוד, הייתי סגורה בבית סבלתי מחרדה.. עד שיום אחד למדתי לטפל בעצמי ומעכשיו אני אטפל גם בכם". מומחית לזוגיות: "שנה וחצי ישבתי לבד בבית, שום גבר לא התקשר אלי, עד שיום אחד הבנתי ואני נשואה באושר ועושר ועכשיו אני אלמד אתכן למצוא בן זוג".
מקורות התחיה/לידה מחדש
רעיון הלידה מחדש הוא רעיון בודהיסטי עתיק המניח כי הנפש שלנו עוברת גלגולי חיים שונים שבמהלכם הנפש מתפתחת, כאשר ומטרתה הסופית היא כמובן להגיע להארה ולגאולה, המכונה בשם נירוונה ושמות שונים. אגב, רעיון דומה מופיע בכמעט כל דת או מיתולוגיה, מהפניקס(עוף החול) במיתולוגיה היוונית, שחוזר דרך ספר המתים המיצרי ואפילו מקבל איזכור בתלמוד הבבלי.
הבודהיזם מניח ארבע הנחות יסוד שמכונות ארבע האמיתות האצילות – אלה ארבעה שלבים שהנפש עוברת:
השלב הראשון – דוקהה – הוא ההכרה בסבל וחלקו בחיים, הכרה במוות, ובאוניברסליות של הסבל.
השלב השני – סמודיה – אחרי שהכרנו בסבל אנחנו מניחים בטעות שלא ניתן להשתחרר ממנו, הנחה שגויה זו גורמת לנו לסבול יותר מהסבל… 🙂
שלב שלישי – נירודה – התובנה שהסבל הוא בר פתרון, כלומר לא באמת חייבים לסבול אלא אפשר לצאת מתוך המעגל הקשה הזה, ואז אנו מבינים שהמטרה שלנו היא להגיע לנירוונה.
שלב רביעי – מרגה – יש דרך ברורה לצאת מהסבל וקוראים לה… "הדרך המתומנת האצילה" תוכלו לקרוא עליה בויקיפדיה.
מושג הלידה מחדש חוזר כרעיון מרכזי בנצרות בשם "תחיית ישו" הנחגג בחג הפסחא הנוצרי (שהוא למעשה חג יום הולדתו מחדש של ישו). האגדה מספרת שביום הראשון שלאחר הצליבה שהרגה את ישו, הגיעו אל הקבר מספר נשים, ובינן מרים המגדלית, וגילו כי הקבר פתוח. מלאך שהופיע בפניהן סיפר שישו קם לתחיה, התהלך על האדמה 40 יום בהם נחשף לחלק משליחיו, ולסיום עלה השמימה אל הגאולה.
אני רוצה לתזכר שבמאמר " ההשפעה של תחילת ההיסטוריה על הנפש הנוכחית" הצגתי אלטרנטיבה לרעיונות נפוצים אודות תחילת ההיסטוריה. הטענה המרכזית שלי במאמר היא שהאופן בו אנחנו תופסים את רעיון תחילת העולם, זה האופן בו אנחנו מגבשים את גישתנו לחיים. כלומר יש קשר בסיסי ומהותי בין האמונות שלנו לאופן בו הפסיכולוגיה האישית שלנו נבנית.
כאן גם המקום לתמוך את הטענה באמצעות החיבור של מקס ובר, האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם, העוסק בקשר שבין כלכלה ואמונה: המחקר שלו הראה איך האופן בו אנחנו תופסים את האל משפיע על ההון הכלכלי של המאמינים. הפרוטסטנטים החזיקו בגישה פטאליסטית לפיה לא ניתן להבין את רצון האל ולא ניתן לשנות את החלטותיו, ועל כן אין לטרוח לקבל את מחילתו של האל בעולם כי הכל כבר נקבע. מאחר ולא ניתן להשיג את מחילתו של האל, לקבל כפרה או לעשות ווידוי (השיטה הקתולית לנסות ולשנות את דעתו של האל והגורל), וובר הציע פתרון לבעיה הפרוטסטנטית באופן הבא: הצלחתו הכלכלית של אדם היא ההוכחה לבחירתו ע"י האל ועל כן על כל אדם מוטלת המשימה לחתור להצלחה כלכלית ולשפר את בהישגיו ובכך להעיד שהוא אכן נבחר ע"י האל. דרך החשיבה הזו היא, לדעתו, מניע משמעותי להתגבשות הקפיטליזם והיא שגרמה לפערים בין פרוטסטנטים לאחיהם הקתולים שהיו עניים יותר שכן אצלם המחילה היא בעולם הבא.
כלומר אנחנו עדים למצב שבו תפיסת הלידה מחדש משנה הלך רוח של מליוני מאמינים ולכן חשוב להבין את הנקודה הכל כך משמעותית הזו ולהבין את ההשפעה שלה עלינו כבי אדם. ההנחה המישנית היא כמובן שיש חיים אחרי המוות ואם המוות לא סופי הרי שיש תקווה. ואם מישהו כבר חזר לנו מהמתים אז הוא יודע משהו יותר מכל אותם אלו שזרמו בנהר המוות עם מטבע על העין ולא חזרו משם.
מה הבעיה עם רעיון הלידה מחדש?
אצלנו ביהדות המסורתית, רעיון גלגול הנשמות כמעט ולא קיים – הוא אולי קיים אצל מיסטיקנים איזוטריים שונים אבל הוא לא נמצא במסורת ולא נחגג או מסומן בלוח השנה. היו לנו נביאים שעלו השמיימה, היו אנשים שישבו עם אלוהים וכתבו את לוחות הברית, אבל בפועל ביהדות מי שמת, מת. עולים השמימה, יש שכר ועונש, גן עדן מול גהנום או ריק.
הבעיה היא שכשאין את היסוד הרעיוני של "הלידה מחדש" בהפנמה האישית הפסיכולוגית שלנו אז השימוש במטאפורה נעשה חסר משמעות. כשקואצ'ר זה או אחר מנסה לשווק את עצמו באמצעות רעיון הלידה מחדש הוא מאבד את הרכיב הרגשי של המוטיב וכל הנרטיב העצמי שבנה בתהליך המכירה שלו את עצמו למאזין חלש מהותית לעומת האופציה של שימוש במטאפורות ומוטיבים יהודיים.
הבעיה השניה, ומבחינתי המהותית יותר, היא שאם קואצ'ר זה או אחר לא מבין את המבנה הרעיוני של השימוש במטאפורות, ולמעשה בוחר בסיפור לא רלוונטי, אני יכול להניח שגם הטיפול/ליווי מקצועי שלו לא מתבסס על כלים מתאימים ולכן התוצאות יהיו חלשות מהפוטנציאל.
טוני רובינס הוא כוכב אמיתי, ואני מתכוון לכך ללא שמץ של ציניות, אבל לא נשכח שהוא מתפרנס בעיקר מהאנשים שמגיעים אליו לסדנאות ולקורסים מתוקף היותו סלב (בעתיד אני ארחיב על חלק מהטכניקות שהוא משתמש על מנת לגרום לקהל שלו לרכוש עוד ועוד סדנאות או לפחות לגרום להם לצאת מאושרים). אבל בניגוד לקואצ'ר זה או אחר, טוני רובינס מוכר את הסדנאות שלו (שהן לרוב סופ"ש ארוך של כ – 4 ימים) במחיר הנע בין 500$ ל – 3000$ + מכירת מוצרים נלווים. לכנס כזה מגיעים בין מאות לאלפי אנשים – ולכנס האחרון שהתקיים באירופה הגיעו יותר משבעת אלפים בני אדם. כלומר הכנסות בארבעה ימים של סביב לעשרה מיליון דולר. זו תעשיה כלכלית בפני עצמה שבסיס הצמיחה שלה התחיל מנוצרים בארה"ב, ולדעתי מתבסס על שיטת גיוס התרומות של הכמרים בארה"ב, אבל הנחה זו דורשת ניתוח נוסף.
טוני רובינס עושה שימוש תמידי ברעיון הלידה מחדש הנוצרי אבל משלב את ארבע האמיתות האצילות של הבודהיזם: הוא הגיע לפת רעב, התחיל לחפש אחר רעיון לצאת מהמצב, מצא קואצ'ר/מנטור שילמד אותו את הדרך הנכונה וכיום הוא הגיע לנירוונה. ועכשיו הוא בשליחות הכי חשובה שלו, ללמד אותכם, בסוף שבוע אחד ותוכלו גם לקנות מרצ'נדייז עם שמו.
במאמר הזה רציתי להראות רעיון בסיסי, איך שימוש באמונה בונה סיפור מכירה אך על מנת שלסיפור יהיה תוקף הוא חייב להתאים לנרטיב התרבותי. כשהקשר הבסיסי הזה לא מתקיים, לא יתקימו גם תוצאות של מכירות משביעות רצון. הבעיה של הקואצ'ר הישראלי היא חמורה יותר: המטאפורה לא רלוונטית, אין הקשר רגשי, הקואצ'רים כלל לא מבינים את זה וממשיכים לספר את סיפור התחייה מחדש ללא הרף בוורסיות שונות. כלומר עולות שתי בעיות אינהרנטיות: כשלא מבינים את הבסיס כנראה שיהיה קשה לעזור לאחרים להצליח, והבעיה השניה והחמורה מכל – חוסר ייחודיות.
על מנת להיות רלוונטי, הקואצ'ר הישראלי חייב להתאים את עצמו לשוק המקומי עם מטאפורות רלוונטיות. בנוסף, להיות קואצ'ר כללי מבלי להיות מומחה בתחום מסויים רק ע"י המצאת סיפור מסגרת של חוויה מכוננת, זה מיותר וחסר תוחלת למאומנים. יש לי כמה חברים שרצים מרתון על בסיס קבוע, מורה לאומנויות לחימה שעושה בגילו המתבגר איש הברזל, חברים שרצים אולטרה מרתונים והמשותף לכולם שהם עושים את זה סתם, בלי סיבה, אף אחד מהם לא היה קרוב למוות ונולד מחדש הם פשוט נהנים מזה והם לא קאוצ'רים ל"לימודי הנאה".
מה שמזכיר לי שיצא לי לעשות שני מסעות כומתה של מעל ל-120 קילומטרים, כשבאחד מהם עברנו מעל ל – 140 קילומטרים בגלל טעות בניווט . אולי רציתי למות במהלך המסע, אבל אלה בהחלט אינן מהוות נקודות מכוננות של לידה מחדש שלי או אצל מי מחברי למחלקה. מה שכן, מסע כומתה הוא מסע לסיכום 5 חודשי הכשרה מילד מפונק ללוחם שיכול לצעוד מרחק מטורף כשעליו חימוש מלא במשקל של קרוב ל 30 קילו. הדבר העיקרי שיש הוא הכשרה מקצועית ואימון מובנה שכולל סרגל מאמצים שמיצר את היכולת.
לדעתי על מנת להצליח או להתפתח אנחנו חייבים לעבוד ולעבוד קשה יחד עם פיתוח ורכישה של כלים מקצועיים, החשיבה החיובית, חוזק מנטלי ושמירה על מוטיבציה גבוהה חייבים לפעות עם הכלים מקצועים. אם ניקח דוגמא של קיצונית של אדם שיש לו מוטיבציה לשחות אבל מעולם לא למד איך בקפיצה למים הוא יצליח אולי לצוף מספר דקות עד שיתעייף ויטבע. כך גם בחיים קודם רוכשים כלים מקצועיים ואחר כך משיגים את המוטיבציה להצליח בלי צורך של לידה מחדש.
מטאפורת העל של ישראלים היא כמובן היותנו אומה טכנולוגית מבוססת "הראש היהודי". הדימויים האלה מתיישבים עם רעיון העם הנבחר ואנו רואים את תוצאותיה בהצלחה המיוחסת להיי טק הישראלי. אני בטוח שעם קצת מאמץ אפשר למצוא עוד המון רעיונות רלוונטים יותר לישראלים על פני רעיון הלידה מחדש.
"אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך; ושמך הגדול והקדוש, עלינו קראת".
דוגמאות לשימוש בלידה מחדש:
אלון אולמן – מספר על כמעט מוות (היותר רציני לדעתי מהאחרים ולפחות בא עם קרדיט של מפקד סטי"ל):
קטי שטרן – מספרת שהיתה "רווקה כבדה מאוד":
גם מיטל ויסמן חוותה התקפי חרדה והיא תוציא אתכם מזה:
ד"ר אריה קגן PH.D, מטעם אוניברסיטה לרפואה משלימה בסרילנקה ALTRNTIVA MEDICINA (גם אתם יכולים לרכוש ב 15 אלף ש"ח לפי האתר שמוכר את הדוקטורט),
איבד את כל מה שהיה לו לברוקר בגלל שלא יכל להגיד לא, עד שלמד את השיטה:
כן… כך הוצאתי את כל כספי על הילרים/קואצ'רים מופלאים שריפו עצמם מסרטן, טרשת נפוצה, אוטיזם ומכל השלושה יחד. אפילו את הפיטריה בכף הרגל הם לא סידרו לי. שלא לדבר על תיקון שריטות עמוקות.
גיליתי מאמרייך רק היום. אתה כותב נפלא, מעמיק, משלב פסיכולוגיה עם פילוסופיה ותובנות מעשיות/ברות יישום.
תגיד, רן, ממרומי תבונתך, ת'אמת – האם ניתן להשתחרר מהסבל?…. בלי להיות בודהא או הסגן שלו?
תודה על המחמאה, אבל קטונתי – כל העיצות מתבססות על חוכמתם של אנשים אחרים,
המעניין הוא שאת המתכון לאושר ניתן למצוא בתרבויות שונות כבר אלפי שנים,
ועדיין כל דור מחפש אחריו מחדש בלי לקרוא את ההיסטוריה.
לא צריך להיות בודהא – לדעתי יש כמה כללים:
1. לעסוק בפעילות גופנית עצימה בקבוצה ובמקום פתוח עם אפשרות למדוד הישגיים אישיים – ריצה בחוץ, שחיה בים, trx , קרוס פיט וכו'. חשוב שתהיה קבוצה תומכת ופעילות שמזיעים בה הרבה לפחות בשלבים המתקדמים. משחקי כדור לא מתאימים כי כל הקבוצה משחקת ולא ניתן להצביע על התפתחות עצמית.
2. תזונה נכונה מבוססת מספיק חלבונים – יש מליון כתבות ב ynet
3. חשיפה לשמש – מצד אחד אנחנו חיים במדינה עם המון שמש מצד שני סגורים בעיקר במשרדים – חשיפה של 20 דקות ביום לשמש בבוקר או אחר הצהריים.
4. מציאת עיסוק אומנתי שמאפשר התפתחות והתמקצעות.
5. להפסיק לבצע השוואות מול אחרים – כל התפתחות היא רק ביחס לעצמך.
6. להימנע מתרופות ככל האפשר (ובהתיעצות עם רופא) או מסמים וכדומה…
7. והפרמטר הכי חשוב בעולם שלנו הוא לא להשתעבד לחובות, לצרוך מעט, לחסוך יותר לא להיות קמצן מחד ולא לבזבז מאידך. ולא לקחת הלוואות, לא משנה הסיבה.
ניתן לקרוא יותר על הפרקסיס – שפשטות אומר – קודם לעשות השאר יסתדר מעצמו. אין כדורי פלא לאושר!
http://www.cortx.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A1-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%99-%D7%9B%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/
ההבנה של מקס וובר שגוייה – לפי וובר האתיקה הפרוטסטנטית יצרה את רוח הקפיטליזם בכך שההצלחה בעולם היא סימן שהאל אוהב אותך ואין צורך במחילה ולכן התקדמו
הי שי, תודה על ההערה שינתי גם במאמר…
השימוש ב"לידה מחדש" כמטאפורה לא זרה לאוזן הישראלית כמו שהמאמר טוען, מהסיבה הפשוטה היא שהציבור הישראלי גדל על תרבות אמריקאית מגיל אפס. המוטיב הזה קיים באינספור סדרות דרמה, סרטי פעולה, קומיקסים של גיבורי על, ואפילו שירי פופ. נכון שזה לא קיים בהגדה של פסח וכד', אבל אם נשווה את מספר הפעמים שאנחנו הולכים לבית הכנסת או קראנו בתלמוד ביחס למספר הפעמים שהלכנו לקולנוע וכד' אז דוקא הנארטיב האמריקאי יושב יותר עמוק בתודעה.
אחת הדוגמאות לנפוצות של הנארטיב הזה היא בתעשיית הפרסום (ואם זה שם אז כנראה שזה עושה כסף למישהו, כלומר אפקטיבי). התעשייה עם אחד הגידולים המהירים ביותר במשק היא תעשיית האסתטיקה, והנארטיב הנפוץ שם הוא זה של בריאה מחדש של העצמי, מעין יצירה עצמית שמקבילה ללידה מחדש שבה האדם (בדרך כלל האישה..) חווה שחרור מסבל העבר וחירות חדשה לממש את עצמו.
הי יעל, תודה על התגובה המפורטת.
אני מסכים עם התגובה שלך, בעולם עם גלובליזציה גם רעיונות דתיים נודדים מתרבות לתרבות. וישראל שהיא מערבית בחלקה מושפעת מתרבות ארה"ב. מה גם שרעיון גלגול הנשמות הוא רעיון שמסקרן רבים מהאנשים ואף מוכל בדת הדרוזית והוא חלק מהפולקלור.
הטענה שלי היא שרעיון הבריאה מחדש (ואולי לא הדגשתי את זה מספיק) לא ממצא את הפוטנציאל גיוס הלקוחות בתרבות הישראלית אבל הוא בהחלט בעל אפקט מסויים. ניתן להעריך שאחוז החילונים עם חשיפה גבוה לתרבות המערבית הוא כ- 40% מכלל ישראל. חלקם עם נטייה מסורתית זו או אחרת מה שמפחית את האופן להשפיע עליהם באמצעות שימוש במטאפורות נוצריות.
המאמר הוא למעשה פירוט של טכניקה ליצירת התרגשות אצל המאזינים ולכן שימוש במטאפורות וסיפורי פולקלור יהודיות יהיו בעלות אפקט גדול יותר עם אחוז מאזינים רחב יותר.
מצאתי אפילו דוגמא מצוינת להמחיש איך משתמשים במטאפורת יהודיות לגיוס קהל מאזינים/עוקבים/ לקוחות. הדוגמא היא סרטון הפרסומת של הרב לייטמן המדבר על האופן שבו נחשף ללימודי התורה.
כמעט כל משפט מכיל אלמנטים יהודיים, תמצית הסרטון:
1. הרגיש שמשהו חסר לו בחיים
2. נסע באוטו עד בני ברק
3. שאל עובר אורח איפה מלמדים קבלה
4. הפנה אותו לבית ליד פרדס
5. נכנס לחדר שבו בו חמישה או שישה מבוגרים שלמדו קבלה בארמית והוא לא הבין מילה רק הבין שזה המקום שלו.
6. הבין שכל העולם נבנה רק כדי להתלבש על הנקודה הזו, קיבל תשובות לכל השאלות.
והיום הוא כמובן מבין את הכל כולל האופן בו ניתן להשפיע גם על כדור הארץ כולו…
רוב אלו שמשפיעים על הציבור והם סוג של קואצ'רים שמגייסים את הלקוחות שלהם לרוב יהיו קשורים לדת. לרב לייטמן יש עשרות אלפי צופים בערוץ שהקים. אם נאזין לדברים שלו, נראה שבסוף היום הוא מציע לדעתי לא יותר ולא פחות, מטוני רובינס.
כאן לייטמן מספר על יציאת מצריים האישית שלו עד מציאת הבורא בתוכו, לא יכולתי להציע לו לעשות את זה טוב יותר 🙂
לי באופן אישי קצת קשה לשמוע מאמנים הממנפים משברים של אובדן או כמעט מוות למודלים לאימון . תהליך אימון יש המון אחריות על האחר וחבל שלפעמים מאמנים מסוימים נשמעים כמטיפים דתיים וגורפים אחריהם קהל של אנשים המחפשים כיוון ודי תוים בהם תקווה.
לצערי הרב, קיימת זילות במקצוע כאשר תעודת מאמן ניתנת לאחר תקופה קצרה של לימוד . חשוב שיהיה גוף ממוסד בתחום האימון כך שמתאמנים שבאמת רוצים לנהל שינוי בכל תחום בחיים יפנו לבעל מקצוע שמאחוריו יש ניסיון מקצועי ולא רק סיפור.