כמובן שתעלה השאלה – למה צריך את מגוון הידע הזה? האם מה שלומדים באוניברסיטה לא מספיק?

חלק ניכר מהאופן שבו מלמדים אותנו את מדעי ההתנהגות הוא תולדה של פוליטיקה פנימית בין מחלקות ומאבקי יוקרה היסטוריים. פרויד לא המציא את הפסיכולוגיה, הוא אולי ניסח אותה באופן ברור אבל לחלק מהרעיונות שלו ועצם ההבנה שיש MIND סוג של ישות עצמאית הוא רעיון עתיק יומין.

ההתפתחות במדעי ההתנהגות והבנת הנפש קשורים בת בבת עם התפתחות התחבורה העולמית. עולם חדש נפתח והפך להיות נגיש לחוקרים – חוקרי תרבות, ארכיאולוגים , היסטוריונים וכדומה. פתאום אפשר היה לחפש ולמצוא מגילות גנוזות, ספרים עתיקים, לפגוש אנשי דת שונים מסביב לעולם, נזירים ומתבודדים מעולמות שעבור האירופאים היו עד המצאת הקיטור לא יותר מסיפורי אלף לילה ולילה.

המהפכה התחבורתית הזו – שבה אדם יכל להגיע לכמעט כל נקודה על פני כדור הארץ ולאחר עוד כ 100 שנה גם פיתח האדם את היכולת לעוף. היוו סיום מוחלט של ימי הביינים (שמיחסים אותם לסביב שנת 500- 1500 לספירה) בו שלטה הכנסייה וכל עיון בחומרים מדעיים או כאלו שמערערים על נוכחות האל הפך את הקורא למשוקץ והביא אותו אל הגרדום. והקריאה כמובן הביאה איתה את החיפוש אחר המופלא וזו הביאה את התובנה של המודעות והחיפוש אחרי המטרה.

יכולת התנועה בין מדינות הביאה איתה גם מעבר בין תאוריות ותחומי ידע שונים. פתאום אירופאים יכלו להיות מושפעים מגורו הודי, להתפעם מנזירי שאולין ולהיחשף לתכונות אנושיות לא מוכרות, לעשן מריחאונה או ללעוס עלי קוקה ולחזות  בהארות יחד עם השמאנים של דרום אמריקה. וכן גם הרעיונות של מחשבה, תת מודע, היפנוזה, סוגסטיה החלו להציף את אירופה.
אפילו המיניות החלה להעסיק חוקרים מה שהיה בבחינת טאבו בימי הכניסה פתאום עלה לדיון. גם התפתחויות כלכליות העלו את הצורך בארגון מחדש של החברה האנושית מה שהביא את היכולת והרצון לממן מחקרים.

האקדמיה עם זאת בחרה להתמקד ברובה בתאורתיקנים מערביים ממוסדים שנבררו לפי קבוצות כוח. אלו שהועלו על הנס כמובן קושרים עם תאוריות של שליטה ואירגון חברתי. הבעיה עם אלו שהתאוריות לא תמיד הולכות יד ביד עם המשאבים מנסיון עם חוקרי  אקדמיה בתחום מחקרי שוק, חוקר אקדמי לא יצליח להגיע במהירות הנידרשת לתובנות וממצאים מחקרים או שלא יגיעו אליהם כלל.
וגם העיסוק של החוקרים האקדמים בניסוח תובנות כלל חברתיות ונעלות מנע מהם להתמקד בתחום שלם  – עולם השיווק והמכירות – אותו התחום המשרת את "בעלי ההון", לרוב חוקרים מדמעי ההתנהגות מדירים את עצמם מהתחום כי הם מבינים את ההשלכות של העיסוק בו.  אך בדרך גם שכחו שכל חרב היא חרב פיפיות שיכול לשרת גם את הצרכנים מעצם ידיעתו , כלומר יש תועלת במעורבות של האקדמיה ולימוד התהליכים על מנת ללמד את הציבור גם אם יש במחקריהם תרומה לקידום טייקונים ותאגידים.

עולם הפרסום והשיווק גם הביא צרכים מותנים בתקציבים לייצר פעילות אפקטיבית במשאבים מצומצמים, אין ספור תהליכים שמתרחשים במקביל תוך פיתוח יכולות יצירתיות. לא פעם רואים אנשים שמצלחים באופן מעורר התשאות בתחום השיווק שאין להם שום השכלה אקדמית שכן אינטאיציה, כריזמה ויצירתיות עולים בהון מקרים על המתודולוגיה המחקרים והיכולת להשתנות כמו ההיכולת להתעדכן במהירות יצרו מומחיות מסוג חדש. מערך שיווק טוב דורש שליטה מקבילה במספר עולמות תוכן וברבדים רבים של ההתנהגות האנושית מה שמקשה על חוקר אקדמי להיות ממוקד.

אם פעם התעשיה כפתה את מוצריה על הציבור ומנהלי השיווק "מכרו" את המוצר לציבור.  כיום המצב הפוך ועולם השיווק הפך להיות מנחה לתחום היצרני, אין כמעט פיתוח של המצאות ומוצרים שאין להם בסיס כלכלי ושאינן נשענות על מודלים כלכליים קיימים. דוגמא נפלאה לכך אלו הסמרטפונים שהם שתוכננו להיות מכשיר באמצעותו צורך המשתמש תכנים שמיועדים רק לסמארט פון בלי שום ערך אחר.

תכונה נוספת איתה מתמודדים בעולם השיווק המודרני היא  עומס הפרסום ולחצי השיווק יוצרים אצל הצרכנים מערכי הגנה. המוח מסנן באופן מידי הפרעות ומטרת הפרסום היא לייצר הפרעה על מנת להביא לחשיפה. אם כן המשווק חייב להתמודד עם המגננות המתפתחות של המוח כמו גם עם התנגדיות טבעיות ועם מגבלות של משאבים. על מנת לחדור את מסכת ההגנות וההפרעות יש לחדש בלי הפסקה ולחקר, חדשנות יכולה להתבסס על נסוי לבאז  או על מחקר מקדים והתאמה מושלמת כמו משחק הקנדי קראש שהוא אחד המשחקים המקיפים ביותר בתיכנון הצרכני שלהם. ולעמותו אלפי משחקים אחרים שלא משיגים שום מטרה מסחרית.

כמובן ההצלחה של עולם המסחרי היא ההוכחה ששיטות אלו יעלות. ולמעשה כיום מושקעים יותר משאבים בחברות מחקר פרטיות מאשר במוסדות האקדמיה. מה שמוביל לשליטה על הידע המקצועי – ממצאים אקדמים נכתבים ומפורסמים ברבים עם קרדיט לקורא. ואילו ממצאים בחברות מחקר פרטיות נרשמים כפטנטים המטילים מגבלות שימוש או שנשמרים בסודי סודות על מנת לשמר את  אפקט היעילות שלהם.

לסיכום: עולם השיווק המודרני הוא גדוש ומורכב מאספקטים שונים ועל כן דורש שליטה מלאה באספקטים אלו על מנת להשיד את המטרות המסחריות. הידע המקצועי רובו יושב בחברות המחקר או בחברות המסחריות ונשמר בליבת הארגון.  אם אתם רוצים להשיג מטרות גדול ומורכבות מסף המשאבים שלכם אין לכם את הזמן לדשדש עד מציאת הערוץ הנכון לכך, וכאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה כגוף מיעץ ומנחה שמקצר את התהליך שלכם לבניית ליבת ידע יעודית משלכם.