חזון העבודה המודרנית דורש מאיתנו לעבוד הרבה. כלומר, המון. למעשה, ישנה ציפייה סמויה שנעבוד בלי סוף. בחברות פרטיות יש כמובן קורלציה בין שכר גבוה לבין הצורך להקדיש המון שעות ולשם כך המציאו את החוזה הניהולי שבו אין תשלום עבור שעות נוספות. לא פעם תפגשו עובד בכיר זה או אחר שמכנה את עצמו וורקוהוליק וטוען שהוא נהנה מזה; ושכך הוא מנצל את זמנו בצורה מיטבית, אבל מחקרים מוכיחים שהקשר בין רציפות העבודה ופרודוקטיביות הוא דוקא הפוך.
השלאף שטונדה הוא מונח גרמני לתנומת אחר הצהרים, בדיוק כמו שלספרדים יש את הסיאסטה ולנו יש השנ"צ. מי מכם שהסתובב בספרד בעיקר בעיירות קטנות באזור מרכז ודרום המדינה יגלה כי כל העסקים נסגרים בשעות הצהריים. המנהג התחיל מהצורך לנוח בשעות של עומס חום כבד אבל כנראה שלשנת הצהריים יש מספר סיבות נוספות:
1. הצורך בתנומה עולה עם סיום הארוחת הצהרים בה הגוף נזקק ליותר דם על מנת לעכל את המזון וגם מייצר יותר גלוקוז.
2. רוב האנשים קמו בין 6-7 בבוקר ועד שעות הצהריים הם למעשה כבר בפעילות פיזיולוגית של כ-7 שעות.
3. אחרי השעה שלוש ישנם שינויים בכמות האור שעלולים להשפיע על העייפות.
4. עד כמה שנדמה לנו שישנו טוב בלילה, סיכויים גבוהים שהשינה שלנו הופרעה כמה פעמים, בעיקר אצל מי שמעשן או סובל מעודף משקל.
רוב העובדים נלחמים בצורך לישון אבל במקומות שונים כמו יפן הבינו בשוק העבודה ששינה של 30 דקות כחלק ממנוחת צהרים מעלה את תפוקות העובד בשעות שלאחר מכן. יש המון מחקרים שתומכים בהישגיות עולה כתוצאה משנת הצהרים ואף מחקרים שמוכיחים שללא שנת צהריים אנו חשופים לבעיות לב ומחלות.
מלונות של קפסולות שינה ביפן למנוחת מזדמנת לעובדים:
לדעתי שנת הצהריים משמשת בעיקר מנוחה למוח. אנחנו פשוט צריכים להפסיק את העבודה שלו. בניגוד אלינו, גם אם לא נעבוד ברצינות ונגנוב הפסקות צהרים, המח ימשיך לעבוד ולעבד מידע. על מנת לעשות זאת ישנו צורך בהאטת פעילות עיבוד המידע. אנחנו יודעים שבשינה יש פעילויות עיבוד מידע מרובות ורבים מהחלומות שלנו עוסקים בתרגום חוויות היום יום והופכים אותן למעין פנטזיות – לעיתים מטרידות ולעיתים מבדרות – לשנת הלילה.
המשמעות של שינה מזדמנת היא הגברת יעילות, כי חצי שעת השינה הזו מפחיתה עומסים מחשבתיים באופן מיידי ממש כמו מדיטציה. במחקרים על מדיטציה עולה שכשמרגיעים את המח יש תכונות טובות המשפיעות על מצב הרוח, על הלב, על לחץ הדם על היכולת ללמוד, על מצב הרוח… ממש כמו שינה רק בפחות מאמץ אשר נדרש ללמוד איך לבצע זאת.
הגברת תפוקות אישיות הולכת יד ביד עם השינה. במקום שעובדים יבזבזו את שעות העבודה שלהם בניסיון להילחם בעיפות, עדיף לתת להם מנוחה של 20-30 דקות שינה כחלק מהפסקת הצהרים. מה שמזכיר לי שבתקופת הטירונות שלנו, קיבלנו 15 דקות של הפסקת אוכל ומנוחה מה שגרם לנו ללמוד לאכול ארוכה שלמה בכ – 3 דקות ולנצל את יתר 11:30 הדקות לשינה. חצי דקה נוספת הוקדשה להתארגנות למסדר לפני פעילות.
אם אתם רוצים להצליח לעמוד במשימות מתמשכות מבלי לקרוס משחיקה אחרי כמה שנים של עבודה, אתם חייבים ללמוד לנהל את המנוחות שלכם. ישנם כאלו שמבצעים מדיטציה וישנם כאלו שלוקחים חופשים ממושכים, אבל הכי את האפקט הפרקטי ביותר תשיגו ב 15 דקות של שנת צהרים ממוקדת. את הרווח המידי שלכם מעומסי עבודה מתמשכים אתם תפסידו בגדול ביום שבו תיפגעו מהשחיקה המתמשכת. מנוחה, עוזרת למקד את המחשבות, הרצונות והשאיפות ואיתן את האפשרות להשיג מטרות.
התעייפתי, הולך לנוח…
