יש מספר תאוריות המסבירות את האופן והתהליך המאפשר את בחירת בני זוג שלנו. כנראה שהפופולרית בימינו מתבססת על תפיסות אבולוציוניות שמקורן בניתוח היסטורית הצרכים המיניים של אבות אבותינו למטרת הבאת דור ההמשך ובאמצעותן ממשיכים להסביר את המשיכה הזוגית בימינו. אני בעיקר מחבב את עקרון ההכבדה של אמוץ זהבי שטוענת, מהבחינה הרלוונטית לזוגיות שזכרים בטבע יכולים להפגין לקיחת סיכונים מיותרים או הגדלה של אברי גוף כמו הטווס על מנת להוכיח בריאות וכוח ובאמצעות "שידור" של סמלים אלו למשוך את הנקבות היותר אטרקטיביות. המקבילה האנושית היא כמובן פיתוח גוף באופן מוגזם או רכישה של מוצרים שלא בהכרח יש בהם צורך המראים עושר כמו רכבים, שעונים, בגדים ועוד מתוך מטרה להמחיש יכולות כלכליות.
בנוסף ישנן תאוריות מתחום הפסיכולוגיה כמו הפסיכואנליזה הפרויידיאנית שטוענת כי הבחירות שאנחנו עושים בבחירת בני זוג הן שיקוף של החוויות אותן עברנו ביחס להורים שלנו או האדלריאנית שטוענת שהבחירה בבני הזוג נותנת מענה לצרכים לא ממומשים בעבר שלנו. יש כמובן תאוריות כלכליות של זוגיות מבוססת סחר חליפין בין שני בני הזוג, מין וילדים תמורת ביטחון וביטחון כלכלי אבל כלכלנים לטעמי מעולם לא היו חזקים בהבנת בני אדם. הבעיה שלי עם כל אחת מהתאוריות האלו היא שהן מתעלמות מהבחירה האישית של האדם, ותתפלאו יש כזו. מכיוון שיצא לנו גם לשוחח ב JDATE עם אין ספור לקוחות ולהבין באופן מקצועי מה מניע גברים ונשים בבחירת בני הזוג.
נוכל לציין חמש נקודות משמעותיות בתהליך בחירת בני זוג:
1. הומוגניות – אנחנו מחפשים מישהו שדומה לנו פחות או יותר. ללא פערי גובה משמעותיים, מאותה סביבת מגורים, כנראה מאותה רמת הכנסה מחזיקים באותן דעות פוליטיות עם אותם תחומי עניין בחיים ופלוס מינוס עם אותה ההשכלה. נכון שנמצא גם המוני זוגות שיש ביהם שוני אבל גם המחקרים מראים שזוגיות חזקה היא זוגיות בין פרטנרים שווים עם תפיסת עולם זהה וכנראה שגם מוצא זהה. ויכוחים פוליטיים עם בני זוג יכולים להיות נחמדים בתהליך של חיזור או כפלרטוט אבל קשה להעביר חיים עם אדם שלא מחזיק בדעות שלכם זה אפילו מתסכל. רמת ההתאמה חשובה במגוון רחב של תחומים אפילו ברזולוציה ממוקדת יותר – כמו הקושי לתקשר בין גבר מתחום טכנולוגיה עם אישה מתחומים הומניים. פרטנר שצופה בטלויזיה וכזה שלא מוכן שהמכשיר יכנס לבית ועוד ועוד. למרות האימרה ש"ניגודים נמשכים" בפועל מה שמחזיק מעמד זו זוגיות הומוגנית ובחלוף השנים ההומוגניות תגבר.
2. משיכה מינית ואטרקטיביות במראה – זה נכון שיש אנשים בעלי מראה סופר אטרקטיבי כמו בר רפאלי, דוגמנים ודוגמניות שכמעט כל אחד ואחת נמשכים אליהם ללא הסבר ממשי מלבד היופי שלהם. או כמו שתיאר זאת אפלטון בספר המשתה: "אהבה ליופי, כמו אהבה לטוב, לא צריכה הסבר" הפוטנצאיל להכיר בני זוג שהם כה יפים ומיוחדים באופן טבעי נמוכה יחסית בשל מיעוטם באוכלוסיה. למרות שזו הפנטזיה של רביםלהכיר פרטנרים שהם יפים באופן קיצוני. לרוב נהיה מרוצים אם נכיר בני זוג שהם אטרקטיבים בעיני עצמנו וכמו שרבים מתארים זאת בכרטיס שלהם "שיהיה אטרקטיבי/ת בעיניי" ולא בהכרח באופן אבסולטי. כיוון שטעם בבני זוג הוא טעם אישי עם מגוון רחב של אפשרויות וטעמים לאנשים רבים יש טווחי מראה מגוונים אותם הם רוצים כבני זוג. למרות שבמחקרים מראים שמראה יפה מאוד הוא חוצה תרבות – כלומר בחורה יפה של שבט אבורג'ינים תהיה יפה גם בעיני אדם מערבי וההיפך. ועדיין הבחירה של הפרטנרים תעשה במסגרות של תפיסות תרבותיות ועל פי מוסכמות. לדגומה רבים ימנעו ממערכת יחסים עם פרטנרים שהם שמנים מחשש לביקורת חברתית (ואם אתם מתרעמים על כך תיזכרו בביקורת כלפי קרין גורן).
3. פוטנציאל השתכרות, הפן הכלכלי – פנטזיה זוגית נפוצה בתהליך בחירת בני זוג היא המקבילה לזכייה בלוטו של הזוגיות כלומר למצוא פרטנרים עשירים במיוחד. אולם אם ניזכר בסעיף 1 – לבני זוג יש נטיה לבחור את הדומה להם ולכן ההסתברות לזוגיות מעשירוני הכנסה מרוחקים היא נמוכה יחסית. אבל כן חשוב לבני הזוג לראות פוטנציאל השתכרות ואופק תעסוקתי יציב. הבחירה בבן זוג יציב כלכלית היא רציונלית ממגוון רחב של סיבות. הראשונה היא כמובן השאיפה המשותפת לצלוח את הקשיים בחיים וליהנות ממה שהם מציעים אבל גם סיפוק בקריירה הופך את האדם למסופק יותר בחיים מה שמשפיע בחיוב על הזוגיות ואפילו מייצר עניין ואתגרים שונים .
למרות הפנטזיה הזו של קפיצת ה"מדרגה" ברמת החיים הכלכלית ולהתחתן עם פרטנרים ממעמד כלכלי גבוה משמעותי. אנחנו רואים במחקרים שונים שלרוב הצד החלש יותר כלכלית יסבול ממצוקות נפשיות ולעולם לא יהפוך להיות חלק אמיתי מהמשפחה החזקה המורחבת. לכן, שוב העדיפות לפרטנר ממעמד דומה כלכי חשובה לייציבות מערכת היחסים ובמקום לחפש אחר עושר מופלג עדיף להתמקד בחיפוש אחר פרטנרים עם פוטנציאל התשכרות.
אפילו אלטון ג'ון מתבאס שאין לו כסף לזוגיות:
4. אתגר אינטלקטולי – אנחנו מחפשים בני זוג שיסקרנו אותנו, שידחפו אותנו קדימה ויאתגרו אותנו מבחינה אינטלקטואלית. היתה כבר מי שאמרה ש"איבר המין הכי חשוב אצל הגבר הוא בין האוזניים ולא בין הרגליים" ונכון שתשוקה מינית היא משמעותית להצלחת הזוגיות אבל גם אחרי סקס פרוע במיוחד ישארו לכם עדין כ 23 שעות ו 55 דקות ביממה להיות יחד. הדבק היחיד שיחבר בינכם יהיה תחומי עניין נוספים בחיים. מראיונות עם נשים עולה שכשהגבר מפסיק להתפתח מבחינה אינטלקטואלית המשיכה אליו יורדת וכנראה שמצב זה מתקיים גם הפוך. התפתחות אישית מאוד חשובה בתרבות המערבית ומקושרת לסיפוק עצמי, קבלת העצמי ואושר ולכן היא כל כך חשובה כחלק מהזוגיות.
אתם יכולים להיווכח שהמשיכה לאינטלקטואלים ואנשים יצירתיים היא חזקה אם תראו את הפופלריות של משוררים, סופרים, ציירים, זמרים ואומנים אחרים שלפעמים חיים על גבול העוני המוחלט אבל עדיין זוכים למשיכה והצלחה אדירה בקרב פרטנרים. למעשה אם יש פרמטר שיאפשר לאדם להתמודד עם זווגיות לפרטנר ממעמד כלכי גבוה זה וטהופך אותו לשווה אלו פרטנרים אינטלקטואלים (ייתכן שגם הםן מבינים שעדיף לוותר על האגו עבור חיים בעושר 🙂 ).
5. חיבור רגשי – וודי אלן תיאר זאת בצורה מדוייקת "אשתי ואני היינו מאושרים הרבה שנים ואז נפגשנו", המפגש בין בני הזוג מייצר אהבה, אין ספור שירים נכתבו בזכותה וכנראה שעוד יותר נכתבו בגנותה. אבל הרעיון הוא לשמור על החיבור הרגשי מאוזן ומתמשך. מעבר להתפרצות של אהבה שלפי מדידות מדעיות אורכת כארבע שנים הרגשות שמחזיקים את הזוגיות לאחר מכן הן הערכה,הדדיות, חיבה ואושר. לכן מעבר להיותכם מאוהבים בבן הזוג תבחנו האם מתפתחים אצלכם גם רגשות אחרים וחיוביים אחרים כי רק הם יצליחו להחזיק אתכם יחד. כנראה שהרגש הכי פחות רומנטי הוא זה שישאיר את הזוגיות וזה רגש של חברות. בני זוג טובים הופכים להיות חברים טובים ואחרי שהמשיכה המינית פוחתת וכשהחיים מציבים אתגרים ה"דבק" היחיד שמחזיק את הזוג זה אותו הערך שמחזיק לוחמים בשדה הקרב "הרעות" או בשפה פשוטה חברות. לכן בבחירת בני זוג חשוב בחון מה הפוטנציאל שיגרום לכם להמשיך ולהיות חברים טובים.
מעבר לחמשת הסיבות שתיארתי אני חושב שיש אחת מהותית שאחריה כולם מחפשים מבלי לדעת או להבין זאת והיא החתירה להרמוניה.בחירת בני זוג נכונה היא למעשה חתירה להשגת הרמוניה זוגית, זוגיות ללא חיכוכים, קינאה או התפרצויות רגשיות קיצוניות. השמירה על ההרמוניה היא משימה קשה שכן לאגו יש נטיה לבלבל את הרצונות. ביאליק תיאר את הכמיהה לזוגיות במילים הבאות והן נכונות לשני המינים: "הכנִיסִינִי תחת כנפך, והיִי לִי אם ואחות, וִיהִי חיקך מִקלט ראשִי, קן תפִלותי הנדחות." ואם אתם רוצים למצוא את ההוכחה שתכלית החיפוש אחר בן הזוג היא תכלית של חיפוש אחר שלווה ונועם, קחו לכם 5 דקות של הפסקה על הספסל ברחוב ותנסו למצוא זוג מבוגרים צועדים ביחד,שלובי ידיים, אין מראה מרגש מזה.
גם ברבורים יודעים לאהוב – אגדה יפנית של אריאל זילבר
